<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת שופטים</h1>
<h2>דף מו.</h2>
וקראת אליה לשלום [דברים כ']. פסק זו מצות עשה לקרא לשלום ואפי' לז' עממים וכל שכן למלחמת הרשות שנ' וקראת אליה לשלום. כיצד קוראין לה לשלום ג' דברים מבקשים מהם שיקבלו ז' מצות שנצטוו בני נח, ושיהיו להם למס עובד, ושיהיו עבדים וכבושים תחת יד המלך לעשות כל מה שיצוה (לך) להם המלך שנאמר יהיו לך למס ועבדוך.
והיה אם שלום תענך ופתחה [דברים כ']. בא ללמד וכן פסק עד (שתשום) [שתשוב] כולה ולא מקצתה. והיה כל העם הנמצא בה. פי' לרבות כנענים שבתוכה. ובא ללמד דהא דכתיב לא תחיה היינו דוקא באותן שלא השלימו אבל באותן שהשלימו לא. יהיו לך למס ועבדוך, אם יקבלו עליהם מסים תחיה אותם. ואם לא תשלים עמך וגו' וצרת(י) עליה. פי' כל מיני צרות תעשה לה, כדי להרעיבה ולהצמיאה ולהמיתה במיתת תחלואים ויסורין.
<h2>דף נד:</h2>
לא יקום עד אחד וגו' [דברים י"ט]. מכאן אנו למידין פסק שעד אחד היודע בחבירו עון בדבר שאינו ראוי להשביעו, שאם קם והעיד עליו בבית דין, עובר על לא יקום וכו' ולוקה משום שם רע דמפיק עליה. וראיה מפרק ערבי פסחים [קי"ג ע"ב] טוביה חטא אתא זיגוד מסהיד עליה נגדיה רבא לזיגוד, פי' משום לא יקום. ויש מפרשים דמלקות מדרבנן הוה, כי לשון נגדיה הוא מכת מרדות מדרבנן, כההוא [עי' קידושין י"ב ע"ב] נגדיה מנגדינן ליה, שהרי אין דיני מכות אלא בזמן שיש דיני נפשות, בזמן שבית דין נוהגין כרבא דיליף גזירה שוה רשע רשע. ואי קצת קשה דאמרינן פרק האומר במסכת קידושין [ס"ו ע"א] בסומא שהעיד שליח על אשתו שזינתה אמר ליה שמואל אי מהימנא לך כבי תרי זיל אפקיה וכו' ולא גער בשליח, וכן בההיא [גיטין נ"ד ע"ב] גוילין שלו לא עבדתים לשמן וכן אזכרות שלו לא כתבתים לשמן, וכן בפרק הכותב [פ"ה ע"א] דאמרה ליה בת רב חסדא לרבא ידענא ביה דחשידה אשבועה וכו' ולא גער בה. ויש לומר וכן פסק דלהפרשה מאיסורא שרי, ומצוה להעיד להסיר מעליו העונש.
<h2>דף סב.</h2>
פירוש קריבת איש למלחמה. כי תקרב אל עיר להלחם עליה [דברים כ']. בספרי [שם פיסקא קצ"ט] אומר במלחמת הרשות הכתוב מדבר. וקראת אליה לשלום. גדול השלום שאפילו לשונאים בא הכתוב להקדים אליהם לשלום, מכאן אמרו [אבות פ"ד מי"ד] הוי מקדים בשלום לכל אדם.
